היאריס מכונית בסיסית וחמודה, כאשר ההיברידית מוסיפה תג מחיר ולא ברורה ההצטיינות שלה בצריכת הדלק. לזכותה המראה החביב והמעבר החלק בין המנוע החשמלי למנוע הנזין, לחובתה הנוחות הירודה והעידון בשליטה.
שחף בן צבי
מראה
העיצוב משלב בין עגלגלות לקווים חדים, ונראה עדכני למרות שהדגם כבר נמכר כשלוש שנים. "חמוד" עם מעט התפרצויות. תאורת הלד בפנסי החזית בחשיכה יוצרת צללית שתזכיר רובוטריק (אם זו מחמאה או לא, לשיקולכם...).
הגרסה ההיברידית נבדלת כרגיל בנגיעות עדינות – הצללית הכחולה סביב הסמל, תגי ה-Hybrid והפנסים.
עיצוב הפנים חביב, עגלגל ומשלב טיפת צבע בז' לשבור את השחור של הפלסטיק, לו טקסטורה הפלסטיק יפה. ניתן דגש למסך השליטה וידית ההילוכים סטנדרטית ולא ג'ויסטיקית.
תא נוסעים
המרווח ממוצע לקטגוריה והעיצוב מזמין. הפלסטיק השחור המפוספס אמנם יפה אך די קשיח ולא נעים למגע.
תנוחת הנהיגה לא נוחה וחסרו לי אפשרויות כיוון. ההגה למשל, מתכוונן לגובה ולעומק, אם כי גם בהתארכותו המקסימלית היה לי רחוק.
תאי אחסון ישנם בדלתות הנהג והנוסע, בנוסף לתא הכפפות. מעבר לכך ישנו חלל חביב לאכסון טלפון סלולרי לצד לוח המחוונים ומגשים ליד מחזיקי הכוסות וידית ההילוכים.
נוחות נסיעה
הנסיעה ביאריס קשיחה למדי, בתנועה עירונית זה עלול להפריע אם הכביש משובש, בתנועה בינעירונית מהמורות מורגשות בתא הנוסעים. מבחינת רעש התא שקט כל עוד מנוע הבנזין לא ישתתף בהנעת הרכב ויתאמץ.
הבלימה ראויה לציון, ולא לטובה. הבלמים כאן הם רנגנרטיביים כמו שאר דגמי ההייבריד של טויוטה, אך ספציפית ביאריס ההבדל בין הבלימה האלקטרומגנטית לבלימה המכנית הוא משמעותי ומבלבל. גם לאחר מאות קילומטרים של נהיגה התקשיתי לווסת את הבלימה – בתחילת מהלך הדוושה עוצמת הבלימה נמוכה ומאלצת לחיצה נחושה יותר, ואז לפתע הבלימה מתחזקת עד לרמת הפעלת ה-ABS לעיתים. בנהיגה עירונית זוהי סוגיה שמפריעה, למרות שיהיה ניתן להתרגל לזה.
יחידת הנעה
יחידת ההנעה ביאריס שונה מהפריוס והאוריס וכאן מנוע החשמל משודך למנוע בנזין בנפח 1.5 ליטר כאשר ההספק המשולב של שניהם הוא 100 כ"ס. כרגיל בטויוטה העברת הכוח חלקה לגמרי והשילוב בין החשמל לבנזין מרשים.
הכוח מספק להנעה והתנהלות יומיומית, אך נראה שהיחידה מעט מתאמצת. מנוע הבנזין מתעורר בכל האצה בעיר, גם אם היא עדינה, ולעיתים מרעיש גם תחת עומס סביר. בעומס גבוה הרעש מפריע מאוד.
צריכת הדלק במבחן הייתה כ-13 ק"מ לליטר, לא טוב כמצופה מהיברידית, אך רובו התנהל מחוץ לעיר שם היאריס אמורה להצטיין פחות. ניתן לצפות לצריכה טובה יותר אך לא ברור עד כמה משמעותי החסכון. ראוי לציין שמחשב הדרך היה אופטימי מנתוני הצריכה בפועל והציג סטייה של כ-20%.
תא מטען
תא המטען קטן למדי, כאשר הרצפה ניתנת להנמכה קלה אך עדיין תהיה גבוהה. מפתח תא המטען רחב אך גבוה ולא נוח להטענה. המושבים האחוריים מתקפלים באופן מפוצל ולא יוצרים מדרגה עם הקיפול. לא קיימים חללי אכסון ייעודיים.
התנהגות כביש
אם תכננתם לרכוש את היאריס על מנת שתהיה חסכונית ביומיום ותהיה משעשעת בסופי השבוע – כדאי שתשנו את התוכניות שלכם. היאריס היא אחת מהמכוניות הכי מדכאות יצר שנתקלתי בהן, לרבות אחיותיה ההיברידיות.
זה מתחיל בכך שבכל בלימה נחושה מערכת ההתראה הבטיחותית מהבהבת בארבעת הוינקרים, במקור המטרה היא חיובית אך בפועל המערכת רגישה מדי ונראה כאילו זה הרמז הראשון של היאריס להוריד את הנהג מהשאיפה להשתעשע. באופן אירוני, מערכת ההתראה לא פעלה במצבי הבלימות העירוניות שהגיעו להפעלת ה-ABS כמצויין לעיל.
השלב הבא הוא ריח רפידות הבלמים, שמופיע כבר לאחר בלימות חזקות מועטות ומזכיר שהיאריס מעדיפה להרבות בבלימה אלקטרומגנטית נינוחה ולא אגרסיבית. מעבר לכך כבר לא המשכתי.
בטיחות
היאריס מצויידת ב-7 כריות אוויר ולה 5 כוכבים ב-EuroNCAP (הגרסה שנבחנה היא לא ההיברידית). בנוסף מצויידת היאריס בבקרת משיכה וכאמור מערכת התראה בבלימות חירום.
אבזור
ליאריס מערכת מולטימדיה עם כניסות AUX ו-USB וקישוריות בלוטות' הכוללת כמובן את מערכת תצוגת האנרגיה המוכרת של טויוטה. בנוסף ישנה מצלמת רוורס, בקרת אקלים, התנעה ללא מפתח, שליטה מההגה על מערכת השמע והבלוטות', ושקע 12V.
