ה-E Class היא נציגתה של מרצדס בקטגוריית הספורט פרימיום, וקובעת את רוב אמות המידה בסקטור. הE class עברה מתיחת פנים ב2013 במהלכה עודכן העיצוב, האבזור וחטיבת הכח. מבחן דרכים זה בוצע לדגם E400 המעודכן.
שחף בן צבי
עיצוב
ה-E נראית מעולה וכעת חדשנית מאוד הודות לתאורת ה-LED המרשימה בחזית. כבר לא מדובר רק ברצועת נורות קטנות לתאורת יום, אלא שימוש מלא בלדים גם לתאורה הראשית ובכך מתאפשר עיצוב מדהים. היא תזוהה ממרחק רב, אפילו ובמיוחד בלילה.
האופי הסלוני והסולידי מודגש באמצעות הזנב האצילי והארוך, בצדדים קווי פיסול עדינים, ובחזית כבר יש משהו קצת יותר שובב עם הפנסים ותא המנוע העצום שנראה שמאכלס משהו פשוט גדול (והוא אכן גדול, גם אם לא במונחים פיזיים).
תא הנוסעים
ראשית אציין שזהו כנראה הפרק הארוך ביותר היות ויש כאן אינסוף דברים לכתוב עליהם. התא הזה יגרום לכם לרצות להשאר בו גם לאחר שהגעתם למשרד, לפגישה או לבית. אז נתיישב, נסגור את הדלת ומיד ההגה יתקרב, חגורות הבטיחות ימתחו על גופנו להבין בדיוק את המידות ולתכנן באיזו מידה יש למתוח אותן במקרה של תאונה חלילה. העיצוב סולידי במיוחד וכולל פלסטיקה איכותית, פס עיטור מעץ ועור רך במושבים. אישית לא אהבתי את שילוב הצבעים שהיה ברכב המבחן, אך הלקוח הוא זה שיקבע את צבעי העור, הפלסטיקה ודיפוני העץ לטעמו בין כה וכה. להפתעתי, מרקם העץ מבריק מדי ועלול לסנוור כאשר השמש יוקדת מעל.
רשימת האבזור לא נגמרת ואני פוסח כאן על לא מעט, אך בכל זאת – כוונון חשמלי מלא למושב נהג ונוסע (כולל משענות ראש והגה) עם 3 זכרונות שונים, מערכת המוליטימדיה המתקדמת (בלוטות' לטלפון נוח אך ללא תמיכה בעברית, מצלמת רוורס, מסכי צריכת דלק, חיבור AUX ו-USB), שעון מרצדס אנלוגי ואלגנטי, בקרת אקלים מפוצלת, פתיחה וסגירה חשמלית של תא המטען, קיפול חשמלי אוטומטי למראות, וילון אחורי חשמלי, ועוד.
בלילה התא מפנק אתכם עם תאורה עדינה ומרגיעה בכל פינה, כשבמרכז תשומת הלב פס התאורה מתחת לעיטור העץ, המקיף את כל התא (לרבות הדלתות) בצבע זהוב. לא לטעמכם הצבע הזהוב? לא נורא, בכמה תקתוקי תפריט ניתן לשנות את הצבע!
מאחורה המצב לא פחות טוב. יש מרחב, מיזוג, שקע חשמל ומשענת נוחה (הכוללת מדף לשתיה, מסמכים ועוד) – אך זה כל עוד יתמקמו 2 מבוגרים. אם שלישי יצטרף, המרחב כבר יצטמטם ויהיה פחות נוח לכולם. בנוסף, מעט מאכזבת העובדה שהוילונות הסטנדרטיים בחלונות נשלטים ידנית ולא חשמלית.
בטיחות
שלל מערכות הבטיחות האקטיבית ב-E גורם לתחום הבטיחות הפסיבית – לדוגמת 7 כריות האוויר (חלקן בעלות התנפחות רב שלבית), להראות שולי. קיימת מערכת ה-Pre Safe, שתכין את נוסעי הרכב לקראת התאונה ומזעור נזקים בה, ע"י סגירת החלונות והגג, שינוי תנוחת הנהיגה לספיגה אופטימלית והתראה בכל אמצעי.
אם תרצו לשנות נתיב המראות יאותתו לכם אם הוא פנוי ואם חלילה יהיה רכב בשטח המת – גם צפצוף אזהרה יושמע. אם לא רציתם לשנות נתיב ובכל זאת הרכב יסטה, ההגה יתקן וגם ירטיט בחוזקה לוודא שאתם עירניים. נהגתם זמן רב ואתם מתעייפים? הרכב יתריע בפניכם ויפציר לעצור להתרעננות.
כל המערכות הללו הן כאין ואפס לעומת בקרת השיוט האקטיבית – Distronic. הסמל הגדול שבחזית הרכב הוא לא רק קוסמטי, בתוכו מותקן מכ"מ – לב המערכת. בניגוד לבקרת שיוט סטנדרטית, לא קובעים כאן רק מהירות, אלא גם את המרחק שתרצו לשמור מלפנים. מרגע שהפרמטרים הללו יקבעו, ה-E בפירוש מנהגת את עצמה. היגוי, בלימה, תאוצה, הכל. אישית אני נגד המערכות שמבטלות את תפקיד הנהג ומנוונות אותו, אך בכל זאת מדובר במערכת מרשימה ביותר. היא לא מעודדת את הנהג לעזוב את ההגה, ואם יעזוב אף תתריע שיחזיר את הידיים לגלגל. אפילו בתנועה עירונית היא הסתדרה עם עצירות רמזורים מרובות, ללא שום מגע בדוושות, למרות שמדי פעם היא מבקשת ליטוף רגעי בדוושת הגז כדי להתחיל להאיץ. ראוי לציין שאסור לסמוך על המערכת ומדי פעם היא לא תזהה את קווי הנתיב (למשל קווים כפולים של נת"צים בלבלו אותה), אך מדובר בשדרוג מעניין לבקרת השיוט והבלימות העצמאיות לעיתים יכולות לסייע במניעת מצבים מסוכנים.
מנוע
יחידת ההנעה הזו היא בפירוש אחת מגולות הכותרת ב-E. בהנעה מתגלה צליל בשרני וגרגור אופייני ל-V6, אם כי מעט מרוחק הודות לבידוד הרעשים. עם עליית הסל"ד הסאונד מתעצם ומגרה להגביר את הלחץ על הדוושה הימנית. אורך הנשימה מרשים מאוד, הוא יעבור גם 7,000 סל"ד בצורה מאוד לא אופיינית למנועים מוגדשים ואף מצאתי עצמי מפשפש בדפי נתונים ומתחת למכסה המנוע כדי לוודא שאין זה מנוע אטמוספרי. אופן תשדורת הכוח כבר אופייני יותר למנוע מוגדש ועקומת הכוח ליניארית הגולשת על רכס המומנט.
בוודאות לא יהיה מצב של מחסור בכוח, גם כשהאווירה ספורטיבית ולא רגועה. בתנועה עירונית למשל, כאשר תיבת ההילוכים במצב החסכוני, ה-E תתחיל את הנסיעה בהילוך שני - וגם אז תשאיר את כולם מאחור. המנוע הזה יגרום גם לנהג המתורבת ביותר ללחוץ וללחוץ. וללחוץ.
תיבת ההילוכים כפולת המצמדים מתקפדת בצורה מעולה, לא מורגשות קפיצות או תופעות שליליות והטענה היחידה היא על השהייה מסויימות לפני הורדות הילוכים פתאומיות (כנראה לצורך שמירה על חיי המכלולים השונים). ההתמהמהות לפעמים לא ברורה, אך לאחר כשניה וחצי הרכב ישוגר קדימה בזריזות. מעבר לכך התיבה נהדרת ובמצב ה-S גם משדרגת את החוויה עם הקפצות גז ביניים בהורדות הילוכים וטעימה נוספת מצליל המנוע.
נסיעה
המתלים רכים ומבודדים את המרכב הכבד מתלאות הכביש. הנסיעה נוחה גם על שיבושים קטנים וגדולים. התא שקט באופן מופתי בכל הנסיעה. ההנעה האחורית מורגשת גם בנהיגה מנהלתית, ובמיוחד בכבישים מפותלים. ההיגוי בעל משקל קל אך מספק משוב בסיסי על מידת אחיזת הצמיגים.
כאשר הקצב עולה ה-E מרגישה בבית. הנכונות שלה לפנות גבוהה והיכולת מרשימה. כשמוסיפים לזה את היכולת של המנוע לשגר את הרכב קדימה בקלילות מתקבל תענוג צרוף. בקרת היציבות נלחמת קשות שוב ושוב לרסן את נטיית הישבן לברוח הצידה ולמתן את דחף המנוע.
כיבוי בקרת היציבות חושף מכונה מפלצתית. דריפטים פוטוגרפיים מתאפשרים בליטוף דוושה, הישבן מכשכש גם עם לחץ מתון על המצערת ונהג לא מיומן עלול לסכן את שלום הרכב. כנראה שטוב שהכיבוי מתאפשר רק באמצעות פשפוש במחשב הרכב ולא ע"י כפתור זמין.
סיכום
המבט בעיניי החייל בצומת סעד אומר הכל. דמעות החלו להיערם בעיניו כשסירב לטרמפ וייבב "הייתי מת, אבל אסור לי לעלות לטרמפים, יש פקודות". כל הכבוד לצה"ל וכל הכבוד למרצדס הזאת.
