הגראנד וויאג'ר הוא המיניוואן הקלאסי, אחד מאבות הקטגוריה וזה שמציב אמות מידה בתחום. הרכב מפנק מאוד הן את הנהג והן את הנוסעים, נוסף על סגולות הובלת מטען. לזכותו נוחות הנסיעה, האבזור, ויחידת ההנעה. לחובתו צריכת הדלק.
שחף בן צבי
תא נוסעים
כמוביל נוסעים, תא הנוסעים אמור להיות העיקר ואכן כך המצב. הצבעים השולטים הם גווני בז' והצבע השחור מופיע במקומות מועטים באופן מבורך. עץ (ליתר דיוק, דמוי עץ) גם נמצא בתא. המושבים כולם מעור נעים למגע, כך גם דיפוני הדלתות וההגה (בגרסת המבחן – רמה 2). כיוון המושבים אפשרויות (לרבות תמיכות גב) והדוושות נעות חשמלית (ההגה ידני). תנוחת הישיבה נוחה, מעלה קונוטציות של ספה וגם לא מעייפת לאורך זמן.
הפלסטיקה ברובה איכותי אם כי, דווקא בחלק העליון של הקונסולה המרכזית הפתיע חומר נוקשה. משקל המתגים טוב. בלילה פס תאורה כחלחל יאיר את האיזור האחורי.
חלוקת הישיבה בוואן היא כך שהשורה שאמורה לאכלס שלושה נוסעים היא השלישית, בעוד שבשורה השניה שני המושבים נפרדים ומותירים חלל רב במרכז. בפועל, לשבעה אולי יהיה מעט צפוף (בשלישיית המושבים), אך לשישה יהיה שפע מקום במושבים ומרווח רב ביניהם.
הנוסעים באגף האחורי נהנים ממערכת מיזוג נפרדת, חימום למושבים, אפשרויות כיוון מלאות (בשורה השניה – זווית משענת והזזה קדימה-אחורה, בשלישית – כיוון משענת), פתיחה חשמלית לדלתות ווילונות הצללה מובנים. בשורה השניה ישנם מגשי מטוס.
מטען
אפשרויות אכסון המטען מגוונות מאוד, כאשר גם כשהמושבים מאוכלסים במלואם, תא המטען מספיק למספר תיקים וציוד פיקניק. בנוסף, מתחת לשורה השניה, קיים תא עצום (שיכיל בתוכו את שני המושבים אם תהיה דרישה לכך) בנפח המקביל לתא מטען במשפחתית שגרתית. עוד ישנם תא הכפפות הכפול, תאי האחסון העיליים המתאימים למסמכים, והמכלול שבין הספות הקדמיות. אני כותב מכלול, היות ובתוכו מצויים מספר תאים שימושיים, הנפתחים בהדרגה וכך הופך המכלול לשולחן קפה משותף לשורות הקדמיות. מכלול זה ניתן להסרה על מנת לפנות מקום למטען נוסף או גישה למנגנון הגלגל הרזרבי (ממוקם מתחת לשורה הראשונה, ותהליך פירוקו מסובך).
קיפול השורה השלישית (ארבעה שלבים מסומנים בבירור, תהליך שדורש מספר שניות) יוצר רצפה שטוחה ומרופדת והנפח מרשים בהחלט.
מעבר לכך ניתן להעלים את כסאות השורה השניה לתוך התאים הייעודיים ברצפה ושוב נוצר משטח מרופד ונאה, בו ניתן להעביר תכולת בית או את הרכב הנוסף במשפחה. המשטח מרגיש מרווח יותר ממיטה זוגית...
נוחות נסיעה
המתלים רכים וספינתיים, אך בהתחשב במימדים והמשקל התנהגות הכביש טובה למדי. הרכב יציב גם במהירות גבוהה, כאשר הבלימה הססנית מעט אך מספקת. קופצניות המרכב הפריעה רק בכבישים רעועים מאוד ולרוב שיכוך התלאות מעולה.
להגה משקל כבד ומתבקש ורמות הרעש נמוכות למדי, נוכח רעש המנוע תחת מאמץ בינוני ומדובר בצליל לא רע. הראות לצדדים טובה יחסית וגם תמרוני חניה מתאפשרים בקלות (שוב, יחסית).
יחידת הנעה
יחידת ההנעה נהדרת ושופעת כוח בכל מצב. המנוע מספק יכולות גם בסל"ד נמוך המתאים לאופי הנהיגה המתבקש ואם מסיבה כלשהי ירצה הנהג להפיק תאוצות לא אופייניות למיניוואן, הסל"ד הגבוה יספק גם זאת. תיבת ההילוכים מחולקת היטב, מגיבה טוב וקולעת לדרישות הנהג. טענה יחידה ישנה בנוגע לתפעול המצב הידני – שרצוי לסיוע בבלימת המסה בירידות למשל – החזרה למצב D לא אינטואיטיבית.
צריכת הדלק במהלך המבחן הייתה כ-6.3 ק"מ לליטר, כשמחשב הדרך דיווח על 7.1 קמ"ל. חשוב לציין שאופי הנסיעה כלל מאות קילומטרים מתוכם כ-30% בעיר והיה מאומץ לסירוגין.
אבזור
לגראנד וויאג'ר שתי רמות גימור בהפרש של 20,000 ש"ח, כאשר ההבדלים ביניהן הוא בריפודי העור, הכיוונים החשמליים למושב הנוסע, חימום המושבים וההגה ווילונות ההצללה.
רשימת האבזור הארוכה לא תוכל להצטמצם לכאן, אתמצת את העיקרים.
כיוון חשמלי למושבים, דלתות צידיות ומטען נפתחות חשמלית (גם מהשלט), הסטת חלונות שורה שלישית חשמלית, מחשב דרך אינפורמטיבי, שליטה מההגה, חימום להגה, שלושה שקעי 12V בתא, הנעה ללא מפתח, דיבורית Bluetooth, מערכת אודיו איכותית, בקרת שיוט, ועוד.
בטיחות
מניין כריות האוויר כולל כריות וילון לשלושת השורות בנוסף לכריות החזיתיות וכריות הצד לנהג והנוסע לצדו. ב-Euro NCAP לא נבחן הוויאג'ר אך במבחן האמריקאי NHTSA קיבל 5 כוכבים. בקרות קיימות כמובן והתראה על חגורת בטיחות ישנה רק לנהג ולנוסע.
בנוסף בכל פתיחת דלק צידית יהבהבו המאותתים וישמעו התרעות, כאשר הדלתות יפתחו אם יתקלו במכשול בסגירה.
