האיביזה FR בגרסת ה-1.2 TSI מציעה לרוכשים את המראה הקרבי ללא גיבוי. בפני עצמה היא מציגה יכולות מכובדות, מקדם פוזה גבוה, מנוע נהדר, אחיזה ראויה בכביש ואבזור מפנק – אולם ביחס לרכבי ספורט היא לא ממש עומדת בקו אחד. לזכותה המראה, אחיזת הכביש והאבזור; לחובתה המחיר, והיעדר תכונות ספורטיביות של ממש.
שחף בן צבי
גרסאות ה-FR של סיאט מייצגות לרוב את הפן הספורטיבי של היצע הדגמים ומציגות תוספות עיצוביות המגבות יומרה ליכולות נמרצות. בגרסה זו החליט היבואן לשווק את האיביזה עם תוספות העיצוב אך ללא יומרות ספורטיביות של ממש ומציע, בעלות של כ-120,000 ש"ח, פתרון ביניים בין הדגמים הפשוטים לדגמי הקיצון.
מראה
עיצובה הבסיסי של האיביזה נאה, זוויתי, צעיר ועדיין נראה עדכני על אף שהדור הנוכחי קיים בשוק כבר זמן לא מועט. חבילת ה-FR מגרה בנוסף עם הפגושים האסרטיביים, תגי ה-FR, גלגלי המגנזיום, פנסי הלד האחוריים, החלונות הכהים וגג השמש הענק.
בפנים העיצוב פחות מעניין ולמעט פתחי המיזוג העגולים חף מאובייקטים שממש מושכים את העין. כאן חבילת ה-FR משדרגת את האווירה באופן מורגש, וראשון בולט ההגה – לו תחתית שטוחה, תג FR ותפירה אדומה לציפוי העור. גם המושבים הספורטיביים תפורים באדום, רק חבל שהפלסטיקה שחורה כולה ואין נגיעות כסופות לגיוון.
תא נוסעים
הדבר הראשון שמושך את תשומת הלב בתא הוא המושבים, שחובקים את הנהג והנוסע ומספקים תמיכה צידית טובה במשענת. בסיס המושב פחות עוטף ותנוחת נהיגה נוחה מושגת בזריזות. המושבים נוקשים מעט אך לא עייפו גם לאחר מאות קילומטרים של נהיגה.
הפלסטיקה מגוונת, בחלק מהאיזורים רכה ונעימה, בחלק קשיחה. איכות ההרכבה לא מצטיינת, ככל הנראה פועל יוצא מגילו המתקדם של רכב המבחן.
המרווח בתא קומפקטי כמצופה. כל עוד אין צורך להסיע נוסעים מאחורה החלל יספק בהחלט, אך כאשר יצטרפו נוסעים תורגש צפיפות. מאחור התחושה קלסטרופובית קמעא לאור החלונות הקטנים הכהים שלא נפתחים. גג השמש (שלא נפתח, רק מוטה למעלה) גוזל ממרווח הראש ונוסעים הגבוהים ממטר תשעים עלולים לשייף את ראשם בגג. הגישה למושבים האחוריים סבירה וקיפול המושבים הקדמיים לצורך הגישה נוח.
תאי אכסון הזמינים בתא הם בדלתות, במשענת היד ותא הכפפות. מעבר לכך קיימים מדפים להנחת אביזרים ושרוולים בגב המושבים הקדמיים. על רמות הרעש בתא קשה להעיד, היות וברכב המבחן היו שלל רעשים בעייתיים (ככל הנראה תקלות נקודתיות ולא מייצגות), בעיקר רעשי רוח.
תא מטען
נפחו 284 ליטרים והמפתח מעט גבוה. אין תאי אכסון נסתרים והסרת המגש דורשת ניתוק הרמקולים (פשוט מאוד).
קיפול המושבים האחוריים (מפוצלים 1/3, 2/3) נוח ומרחיב את הנפח אם כי לא נוצרת רצפה שטוחה.
הנעה
מנוע ה-1.2TSI המוכר שופע מומנט כרגיל ומאיץ את האיביזה בקלילות, על אף שלא מדובר כאן באופי או יכולות ספורטיביות. זה לא שחסר כוח בשום שלב, אך בנסיעות מחוץ לעיר או במקטעי נהיגה אינטנסיביים תפוקות המנוע מתאימות לרכב שגרתי ולא לרכב ספורט.
תיבת ה-DSG משודכת טוב למנוע וספציפית באיביזה הזו מצב הספורט השתלב נהדר. בזחילות פקקים מורגשים לעיתים גמגומים, ברמה סבירה לחלוטין.
צריכת הדלק במהלך המבחן המאומץ למדי הייתה כ-9 ק"מ לליטר (מחשב הדרך דייק ותאם את הצריכה בפועל). בהתנהלות רגועה סביר שהצריכה תהיה טובה בהרבה.
הנאה
האיביזה FR קשיחה, מאוד. הבולמים כמעט ולא סופגים, ובשילוב עם החתך הנמוך בצמיגים מתרגמים כל שיבוש קטן בכביש לרטט במרכב במקרה הטוב או לחבטות במקרה הפחות טוב. האם זה תורם לנהיגה ספורטיבית? תלוי. כאשר הכביש מבורך באספלט שסלול טוב (וכאלו, לצערנו, נדירים במחוזותינו), כן – האיביזה מגיבה בחדות לפקודות ההיגוי, מכניסה את החרטום בזריזות לפניה עם זווית גלגול אפסית. בתוך הפניה הנהג יכול מעט לברור האם להגביר את הלחץ על המצערת ולהרחיב את הקו או לבצע פרובוקציה שתערער את אחיזת הזנב (עד להשתלטות אגרסיבית של בקרת היציבות על ההחלקה). כשהכבישים סלולים פחות טוב הקשיחות מפריעה לנהיגה, מרגישים את המרכב מקפצץ על המהמורות והבטחון יורד.
רמות האחיזה גבוהות ומאפשרות מהירויות גבוהות בכבישים מפותלים עוד לפני שההתנהגות מתבטאת. הבלימה סבירה, דועכת מעט תחת מאמץ אך עם עתודות – מספק אם כי שוב לא תואם את האופי הספורטיבי המתבקש מהמראה. ההיגוי מדויק, ישיר ולא אינפורמטיבי על המתרחש בין הצמיגים לכביש.
בטיחות
לאיביזה 6 כריות אוויר ובמבחן ה-Euro NCAP קיבלה 5 כוכבים. מעבר לכך קיימות כל הבקרות השגרתיות.
אבזור
גרסאות ה-FR כוללות את מרבית אפשרויות האבזור – חיישני אורות וגשם, בקרת אקלים דיגיטלית (לא מפוצלת), מחשב דרך אינפורמטיבי, מראות מחוממות ומתקפלות, גג שמש, בקרת שיוט, כיוון גובה גם למושב הנוסע, ופנסי ערפל מוגדלים.
