אז אחרי 5 שנים שלא ראינו ג'ימני חדש בסוכנות סוזוקי בגלל המחסור במערכת בקרת יציבות, חזר אלינו הג'ימני בדגם מחודש. הג'ימני הוא הבחירה הנכונה במידה ואתם מחפשים רכב חדש שיכול לרדת לשטח במינימום השקעה ומקסימום הנאה.
עיצוב חיצוני
כיאה לג'יפון עירוני, לג'ימני צורה קובייתית - קרבית אך בעלת פינות עגולות ולא ספרטאנית לגמרי כמו ברכבי השטח החבוטים והישנים. הצמיג הרזרבי נשאר על הדלת האחורית (סממן רכבי שטח מובהק) שלא כמו ברכבי הפנאי שטח החדשים. הפנסים הקדמיים ממשיכים את הקו הקובייתי בשילוב של הגריל הקדימי, ששונה טיפה מהדגמים הקודמים, ונותן לכל החלק הקדימי מראה פחוס יותר. למעט תוספת של כונס אויר על מכסה המנוע, רק חדי עין יצליחו אם בכלל להבדיל בין הדגם הישן של הג'ימני לדגם החדש. לסיכום, עניין של טעם אם אתם אוהבים את המראה הקשוח אך המעודן.
תא הנוסעים
מבפנים הג'ימני החדש הוא בדיוק כמו קודמיו: מסוגל להסיע 3 מבוגרים פלוס נהג בתנאי שהמימדים שלהם נורמטיביים. כלומר, לאנשים גבוהים במיוחד לא יהיה נוח כ"כ גם בתור נהגים וגם בתור נוסעים. עם זאת, במידה ותרצו לטייל כמה ימים ניתן לקפל את המושבים האחוריים להפוך את כל החלק האחורי למעין ארגז ולהעמיס כמות מכובדת של ציוד ברכב. כאשר המושבים האחוריים בשימוש - תא המטען הופך פצפון ואפילו לא יוכל להכיל קנייה גדולה בסופרמרקט בעבור משפחה. הדאשבורד, פאנל המיזוג והמוזיקה עשויים כולם מפלסטיק שחור בעיצוב פשוט וניתן להחליף אותם במערכת מולטימדיה עם מסך מגע. לעומתם, לוח השעונים קיבל עדכון קל ומראה חדשני יותר. תנוחת הישיבה של הנהג גבוהה יחסית, זוויות הראייה רחבות ובאופן כללי תפעול הרכב נוח.
התנהגות כביש
הג'ימני הוא בן כלאיים של רכב שטח בתחפושת עירונית ולכן לא נצפה ממנו לביצועי כביש מרהיבים, למרות זאת הרכב נוח לנסיעה עירונית, מאיץ טוב ומערכת המתלים עושה עבודה טובה על הכביש למרות שלרכב שני סרנים חיים. יתרון הנוסף, בזכות מימדיו הקטנים ניתן בקלות לחנות אותו בסמוך לרכבי הפרייבט . כאשר ניקח אותו לכבישים הבין עירוניים נבין שההילוכים קצרים מאד (בעבור הדגם הידני) כאשר הרכב מגיע לשיוט בהילוך חמישי במאה קמ"ש ב-3200 סל"ד. סחיטה של דוושת הגז במאה קמ"ש נותנת תגובה איטית מאוד ויציאה לעקיפה כמעט ובלתי אפשרית. צריכת הדלק המשולבת שנבדקה בעבור הדגם הידני היא 1:12.2, צריכה שלא תקבלו בשום רכב עם ביצועי שטח כמו של הג'ימני.
התנהגות שטח
המגרש הביתי של הרכב. כאן מבינים שהכלי הקטנטן הוא לא ג'יפון עירוני לפוזה אלא חיית שטח אמיתית. בסיס הגלגלים של 225 ס"מ הופך את הרכב הזה לטרקטורון סגור שלא זקוק למרווח גחון גבוה במיוחד כדי לעבור מכשולים המוגדרים בעגה הג'יפאית בתור בינוניים. גם זוויות הגישה והנטישה של הג'ימני נוחות ומאפשרות מעבר נוח של מכשולים. בשונה מהדגמים הישנים, כאן מערכת בקרת האחיזה יכולה לתפקד כמעיין נעילת דיפרנציאל אוטומטית. לא הבנו אם זאת הכוונה המקורית של המשורר, אבל בסוף הרווחנו גם בטיחות וגם ביצועי שטח על חשבון מערכת אחת. אתם שואלים האם המערכת תוכל להחליף נעילת דיפרנציאל מהסוג הישן והטוב? אז כאן הדעה חצויה ולדעתי רק הזמן יגיד לנו אם זה עובד טוב ומה ההשפעה על שאר המכלולים בשימוש כזה של המערכת. בכל מקרה, אם אתם לא מעוניינים במערכת בנהיגת שטח תמיד תוכלו לבטל אותה באמצעות כפתור בצד השמאלי מאחורי ההגה. בנסיעה מהירה בשבילים, המתלים "מגהצים" מהמורות בצורה יפה והכלי לא קופצני מידי. אם הביצועים הבסיסיים לא מספיקים לכם, תוכלו להצטייד ישר מהסוכנות באבזור בדרגת "ספארי" הכולל צמיגי כביש-שטח וחבילת מגנים בסיסית.
עדיין לא מספיק לכם? בארץ יש לג'ימני שוק שיפורים כזה שיכול להפוך את הג'ימני למכונה שלא עוצרת, רק לא לשכוח שלרוב השיפורים האלה משפיעים על התנהגות הכביש לרעה וחלקם אפילו לא חוקיים!
התמונות צולמו ע"י גיורא פנטליס
